לפסק הדין בעניין גורוחובסקי נ' אלביט מסחר וקמעונאות בע"מ
לקוחה של חנות בגדים שהואשמה בגניבה ובהשחתת שמלה, טענה כי לא היו דברים מעולם, והגישה כנגד החנות תביעה על סך 150,000 ש"ח בשל השפלתה וביזויה. בית משפט השלום בחיפה קבע, כי הלקוחה אמנם זכאית לפיצוי, אולם של 5,000 ש"ח בלבד.
התובעת מדדה פריטי לבוש בתא ההלבשה בחנות הבגדים ואף רכשה פריט, אך לטענתה עם צאתה מהחנות נקראה טלפונית לחזור בטענה כי ישנם צילומי וידיאו המראים כי גנבה מהחנות. לטענתה, כששבה לחנות, אמרה לה מנהלת החנות בקול רם ובנוכחות קהל, כי גנבה בגדים וקרעה שמלה והיא נדרשה לפתוח את תיקה, אשר לא נמצא בו כל פריט גנוב. לטענת התובעת, למרות שביקשה לראות את צילומי הוידיאו סורבה שוב ושוב, וכשהגיעה לחנות בפעם השלישית במספר על מנת לנסות להשיגם, אחת המוכרות בחנות שוב האשימה אותה בגניבה. לטענתה, תחושת ההשפלה והביזוי גרמו לה עגמת נפש ורבה, ולפיכך הגישה תביעת דיבה כנגד החנות, בה ביקשה פיצוי של 150,000 ש"ח.
החנות טענה, כי בדיקת תיקה של הלקוחה נעשתה נוכח הממצאים החריגים שנמצאו בתא ההלבשה בו השתמשה ובהם שלושה זמזמים שככל הנראה נתלשו מבגדים, וכי הבדיקה נערכה בשקט, ללא נוכחות קהל ומבלי להעליב, וכהוכחה, הלקוחה אף חזרה ורכשה בגדים בחנות, ולכל היותר מדובר בתחושת עלבון סובייקטיבית שאין בה כדי לבסס את התביעה, ובכל מקרה, גם אם יש דברים בגו, עומדת לחנות הגנת אמת בפרסום ותום לב.
השופטת חנה לפין הראל קיבלה את התביעה באופן חלקי בלבד, לאחר שהצרה על סירוב התובעת לנסות לפתור את הסכסוך בהליך של גישור. נפסק, כי שיחות הבירור עם התובעת והאשמתה בגניבה אכן מהוות לשון הרע, שכן הן השפילו וביזו אותה, בפרט כשלא הוכח, כי גנבה וגרמה נזק לשמלה, שהסתבר בדיעבד שממילא רכשה אותה. עוד נפסק, כי בהימנעות החנות מלזמן לעדות בבית המשפט את המוכרת ששירתה את התובעת והבאת צילומי הוידיאו, יש כדי לתמוך בגרסת התובעת, ועל כן, משלא הוכחה הגניבה, לא עומדת לנתבעת הגנת אמת בפרסום.
עם זאת נפסק, כי באשר למקרה הראשון כן עומדת לחנות הגנת תום הלב, שכן המנהלת פעלה כמתבקש ממנה מתוקף התפקיד, ומשעלה בה החשד לגניבה, בדקה, בין היתר באמצעות הדרישה מהתובעת לפתוח את תיקה, כפי שרשאית הייתה לעשות.
באשר לאירוע השני, בו התובעת ששבה לחנות, הואשמה על ידי אחת המוכרות בגניבה, נפסק כי האמירה מהווה לשון הרע, וכך גם אם כטענת המוכרת, המילה "גניבה" לא נאמרה במפורש, ומקרה זה אינו חוסה תחת כל הגנה.
לפיכך נקבע כי נוכח השפלת התובעת, יש לחייב את החנות בפיצוייה, אולם סכום התביעה אינו פרופורציונאלי, ואין הצדקה לפסוק פיצוי העולה על אלפי שקלים בודדים, ולפיכך חויבה החנות בפיצוי של 5,000 ש"ח בלבד.
לפסק הדין בעניין גורוחובסקי נ' אלביט מסחר וקמעונאות בע"מ
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.